"כבר אין גברים בארץ"

כל אישה אמרה את זה פעם. "פשוט אין גברים בארץ". לפעמים בצחוק, לפעמים בייאוש, ולפעמים תוך כדי החלקה אינסופית באפליקציה.

פתחתי בזה את השיחה עם תומר לובטון, והיא צחקה. "זה המשפט הכי שכיח שאני שומעת", היא אומרת. "ואני דווקא אוהבת אותו. כי הוא לא הסוף — הוא ההתחלה של שיחה הרבה יותר מעניינת".

רגע, יש או אין?

"אני לא מתווכחת עם זה", היא אומרת. "אני שואלת — מי כן היה? כי תכף תגלי שכן היו. הם פשוט לא היו זה. ויש הבדל ענק בין 'אין' לבין 'עוד לא מצאתי'".

לדבריה, "אין גברים" זה בעצם תרגום מנומס למשפט אחר לגמרי: אני עייפה. אני מאוכזבת. ואני קצת מפחדת לנסות שוב. "קל יותר להגיד 'אין' מאשר להגיד את זה", היא מחייכת.

"'אין גברים' זה לא דוח מצב. זה זעקה. וזעקה רוצה שיקשיבו לה — לא שיסכימו איתה."

"שריר הדייטים" — כן, זה דבר

שאלתי אותה מה היא אומרת לאישה שכבר נשרפה. שיצאה לדייט אחרי דייט אחרי דייט, וכל פעם חוזרת הביתה עם אותה תחושה ריקה.

התשובה שלה מיידית: "להמשיך". "ככל שממשיכות, יותר מדייקות. מבינות מה כן, מה לא, מי קצת יותר מתאים, ובכלל — איזה גברים יש בשטח".

היא קוראת לזה "שריר הדייטים". "אם לא מאמנים אותו, הוא מתנוון. את מפסיקה לזהות מי מולך, מפסיקה להאמין שאת יודעת לבחור, ובסוף גם מפסיקה ליהנות. הכלל הראשון שלי — לא לעצור".

ואיך יודעות מתי לוותר על מישהו?

"מסתכלות על דפוסים", היא עונה. "אם את שומעת את עצמך אומרת 'כל הגברים הם...' — זה כבר רמז. זה אומר שיש משהו משותף לגברים שאת בוחרת".

ואז, היא אומרת, הולכים אחורה. "איך הם דווקא אלייך מגיעים? מתי לא הגיעו כאלה? זה באמת קשור לגברים — או שאולי משהו בךמזמן אותם?"

דוגמה? בבקשה. "תיקחי את היכולת להגיד מה את צריכה. יש גברים שאם לא תגידי — הם פשוט יענו על מה שהם צריכים. בכיף. זה לא הופך אותם לרעים. הם פשוט חושבים שלך זה סבבה. ואם לא אמרת אחרת — למה שיחשבו אחרת?"

"הרבה פעמים אנחנו כועסות על גברים על דברים שלא ביקשנו אחרת. זו לא אשמה — זו חדשות טובות. כי על מה שתלוי בנו, יש לנו שליטה."

והיא בעצמה? היא יודעת

תומר עצמה גרושה, אמא לשלושה, ובפרק ב' בעצמה. "הייתי בכל המקומות האלה", היא אומרת. "גם בערב שאחרי דייט שאמרתי לעצמי 'די, נגמר', וגם בבוקר שאחרי שגיליתי שאני בעצם כן רוצה עוד. אז כשאני אומרת 'תמשיכי' — אני יודעת בדיוק מה אני מבקשת".

המסר שלה לקוראות

ביקשתי משפט אחד. לאישה שקוראת את זה עכשיו, קצת ציני, קצת מאוכזב — אבל בפנים עדיין רוצה להאמין. תומר לא היססה:

"לנסות. להתנסות. לחוות. לבחון. לבדוק. לבוא מתוך סקרנות והנאה. ובהצלחה — באמת בהצלחה."